חוקרים רבים נדרשו לשאלת יחסי הגומלין בין שני סוגי הייצוג , ובעיקר לשאלה המסקרנת ביותר — האם ייצוג תיאורי מוביל גם לייצוג מהותי ובאילו תנאים ? במילים אחרות , חוקרים רבים ביקשו לבחון אם נשים בתפקידי מפתח פוליטיים ( בעיקר בשבתן כמחוקקות בפרלמנט ) אכן מייצגות נשים בחברה ; אם מחוקקות נוטות לקדם אינטרסים של נשים בחברה יותר מגברים מחוקקים ; אם מחוקקות 4 ראו לדוגמה : Carroll , 1994 ; Thomas , 1994 ; Hoskyns , 1996 ; Norris , 1996 ; Burrell , 1997 ; Wangnerud , 2000 ; Stewart , 2001 ; Meyer , 2003 ; Bratton , 2005 ; Heath , Schwindt-Bayer , and Taylor-Robinson , 2005 ; Schwindt-Bayer , 2006 ; Beckwith and Cowll-Meyers , 2007 ; Childs and Krook , 2009 מעמידות בראש סדר העדיפויות שלהן את משימת קידום האינטרסים של נשים בחברה ; וכמו כן אם כניסתן של נשים לבית המחוקקים משנה את אופי פעילותו . ממצאי המחקרים שעסקו בתחום אינם חד–משמעיים ולעתים הם אף סותרים זה את זה . חלק מן המחקרים מצאו שנוכחות נשית בבית המחוקקים עשויה להוביל לשינויים בשיח ובמדיניות בעקבות האופי השונה של פוליטיקה נשית לעומת פוליטיקה גברית ...
אל הספר