מיכל אלברשטין ואביטל מרגלית מבוא סולידריות חברתית אינה נמדדת רק ברמת המחויבות של המדינה כלפי אזרחיה או במידת האחריות שהחברה האזרחית , על ארגוניה , מקבלת על עצמה כלפי החלשים והמוחלשים בחברה . היא באה לידי ביטוי גם בהתנהגות היום-יומית של המשתייכים לחברה אלה כלפי אלה . מערך היחסים בין בני החברה , מידת ההתחשבות ההדדית , אופני ההתייחסות לקיומם , לייחודיותם ולחשיבותם של האחרים הם מביטוייה החשובים של הסולידריות . הפרה של נורמות חברתיות או משפטיות מתוך פגיעה באחר משמעה לעתים קרובות פגיעה בסולידריות החברתית . לפיכך אחד מתפקידיהם של מנגנונים ליישוב סכסוכים הוא לנסות לקומם מערכות יחסים ונורמות שהופרו . במאמר זה נבחן את מקומה , כוחה ומגבלותיה של התנצלות שמפנה הפוגע אל הנפגע כמנגנון מתקן לשיקום מערכות יחסים ולחיזוקן של נורמות חברתיות שמבטאות סולידריות חברתית . בחינה זה תיעשה , בין היתר , על ידי ניתוח החלטה שיפוטית שאמנם קיבלה תשומת לב ציבורית רבה בקיץ , 2009 אך לא נערך דיון ציבורי או משפטי משמעותי בפוטנציאל שהודגם בה לשימוש בהתנצלות כמכשיר לאיחוי חברתי . באולמו של השופט דרורי נידון כתב אישום שהוגש ...
אל הספר