כדי שתלמיד יוכל לעשות את הצעד הראשון הוא זקוק לביטחון . הביטחון הזה יצמח בעיקר באמצעות חוויות של הצלחה ובעזרת פרגונים חיוביים . אנחנו בוחרים להמטיר על ראשם של התלמידים שלנו , בנדיבות שאינה מוכרת להם , חוויות הצלחה . עוד ועוד הצלחות . חוויות ההצלחה נפרשות על פני תחומים נרחבים , גם התחום הלימודי . השיעורים , בוודאי אלה שמתקיימים בחלק הראשון של השנה , יסתיימו בבוחן הצלחה , משמע : חצי שעה ילמד התלמיד חומר מסוים ובעשר הדקות האחרונות של השיעור הוא ייבחן בבוחן קצר - בדיוק על מה שסיים כרגע ללמוד , כשהמטרה היא שהוא יקבל ציון מאה . ייתכן שאנשים ציניים , אולי גם תלמידים ציניים , יתהו על הערך של הציון הגבוה , שהרי " מה זה כבר שווה , הרגע למדנו את החומר הזה " !? אך בל נקל ראש במאה הצפוי . כולנו , גם מי בינינו שכבר חווה הצלחות רבות ומורגל בציונים גבוהים , בוודאי זוכר מבחן שניגש אליו בביטחון , כשהוא יודע את החומר ושולט בו , מבחן שברור לו שהוא צפוי לקבל בו מאה . ועדיין , קונן בו מתח קטן , עד שקיבל חזרה את המבחן עם הציון המחמיא ליד שמו . גם כשהציון צפוי וכלל לא מפתיע , וברקע עוד חוויות הצלחה רבות אחרות...
אל הספר