בהקשר של הפגיעה באחר , אני נזכר בשיחה מעניינת שהיתה לי עם שרית . בפרספקטיבה שיש לה היום , כאשר היא עובדת במסגרת שיש בה אוכלוסייה קשה , מעניין להקשיב ולהבין עוד קצת על מה שאנחנו עושים . אחד הדברים שהיא ציינה בפני הוא העובדה שהצלחנו לייצר אצלנו רמות גבוהות במיוחד של מוגנות וביטחון . כמעט אין אצלנו הצקות קשות והשפלות נוראיות . ודאי שיש הצקות ואלימות מילולית ופגיעות אישיות , אך נראה שביחס למתחולל היום במקומות אחרים , מדובר בכל זאת ברמה נמוכה יחסית . במהלך השיחה התברר לי שרבים , אולי אפילו רוב תלמידי ישראל , מגיעים לבית הספר מדי בוקר כאשר הדבר המטריד אותם ביותר הוא עניין ההצקות וההשפלות . מה שמנהל אותם הוא הפחד מהחברים שיביכו , שיצלמו אותם ברגע מביך ויעלו לפייסבוק , שיהפכו אותם לבדיחה , שישימו אותם ללעג ולקלס בפני כולם . והפחד הזה מבוסס . זה אכן קורה כל הזמן . חזקים משפילים חלשים וגדולים מבקשים לגדול עוד על חשבון הקטנים . על רקע זה , מרגיע לדעת שאצלנו באמת נוצרה אווירה משפחתית בסך הכול . שכולם יושבים יחד בהפסקה , שכולם מתחלקים בין שולחנות חדר האוכל , שכולם יכולים לשחק כדורגל יחד , שכולם יוצ...
אל הספר