פרק נ

אף על פי שכלל המוסר האנושי הוא שוה לכל האדם , מכל מקום כל עם 1 ולשון נוטל ממנו לפי תכונתו הפרטית . על כן , לעולם מחוברים הם חיבור טבעי תוכן המוסר הכללי עם המוסר הפרטי הלאומי . ומי שמבטל מהאדם את המוסר הלאומי , הוא על כרחך נוגע במוסר הכללי גם כן . ביותר הדבר ניכר בישראל שהתעצמה הצורה המוסרית אצלם בדפוס המיוחד שלהם , על ידי העילוי הגדול שהיו צריכים להתעלות ממצב המוסר שהיה שורר אז בעולם שהיה בתכלית השפלות . על כן נשא אותם 2 השי " ת על כנפי נשרים , ברוממות מעלה , ונקבעו אפילו המוסרים הכלליים , כמו ' לא תרצח ' ו ' לא תגנוב ' גם כן בחותם יציאת מצרים . וזהו אות שאין באפשר להפריד את המוסר הלאומי הישראלי , מבלי שיארע נזק גם כן להמוסר הכללי . על כן , בהיות יסוד העם במילואו הוא ודאי כחו המוסרי , אנו רואים שהיא טעות גמורה מה שכל אותם שהם חושבים מחשבות כלליות על ישראל , אינם פונים לבצר את מוסרו הלאומי , שרק בתוכו יתכנס גם כן המוסר הכללי , שאז יהיה ראוי להיות עם חי , בסדרים טובים ונאותים חיי כבוד ומשרים . על כן , מעלת התשובה הכוללת כל התורה כולה , היא מוכרחת להשבת כח העממי בישראל , באיזה אופן שיהיה ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)