פרק ו

הנבואה צריכה שתובן בלא שינוי מצד הבורא ית ' בין קודם הנבואה ואחריה , אל שעת הנבואה , כי אינה כי אם הכשר שכלי ומצורפת עמו 1 שלמות הכח המדמה . וכשתשתלם גם כן על ידי מופתים מוחשים או שנראים שלא יפול דבר מדבריה , היא יסוד נאמן לבנות גם עליו חקי ההישרה הפרטית והכללית . סדר ההשתלמות שאינו נפסק מחייב שאושר האדם יגדל וישתלם ביותר בהשתלמותו , וההשתלמות צריכה שתהיה בכל חלקיו , באושר החיים הגשמיים ואושר החיים הרוחניים , בדעת והדרכה ישרה בצדק ובמשור . אין רחוק מלצייר שתבא התפתחות כזאת , שעל ידי ההשואה של השתלמות החכמה האנושית ביחד עם הקדושה המוסרית היותר רוממה , שתמצא עצה גם כן לנצחיות החיים . ובהיותה , תעבור עוד גם כן להיות משא נפש לשוב 2 ולהחיות גם כן מתי עולם . וכן נראה מדברי חז " ל , שיעוד תחית המתים יבא על ידי שלמי בני אדם , אלא , שאין לצייר בזמן היותר מאושר שלימות 3 של חכמה בלא שאיפה מוסרית היותר נשגבה , וחכם גדול וצדיק תמים  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)