אודה על האמת , כשביקשני ד " ר רוזנק לצרף דברים לספרו , התחמקתי . אולם בימים הבאים לא חדלו לעלות בעיני רוחי כל אותם שראיתים ברגשי האשם המכלים אותם בחייהם , ועוד יותר לפני מותם . ונזכרתי במקרהו של יוסף ( שם בדוי ) שהביא להבשלת השינוי בגישתי לנושא . יוסף , חבר הוועד לבחירת רב לקריית ים , לא חבש כיפה , אולם הציג עצמו כדתי פתוח . הוא ביקש להציע לעיר רב המתאים לתפיסותיו , ופנה אלי . אולם במקרה המבחן שהציג לפני , דווקא בנושא זה של ימי ההרחקה הרבים , אכזבתיו . כיוון שדתי היה , הזכיר מקורות בנושא , ואני דחיתי את פרשנותו . על אף הסתייגותו נבחרתי ברוב גדול , וראיתי בכך אישור לדרכי . סבור הייתי שמעשי רצויים בשמים . מן השמים כיוונו שהתגוררנו באותו רחוב , ואולם ניכרה עליו עוינותו כלפי . התנחמתי בכך שלידי עימות לא הגענו ; אלא שלבסוף גם העימות בא . כשפעלתי בעירי להקמת שלוחה לישיבת ההסדר במעלות עמד יוסף בראש המתנגדים , וראש העיר נסוג מתמיכתו . גם בשלב זה עדיין סבור הייתי שמעשי רצויים . לא העליתי על דעתי שבהתנהלותי , אחראי גם אני לכישלון . באותם ימים לא היתה לי המודעות למבט הקבלי הרחב ; לא הבחנתי עד כמה...
אל הספר