כי אראה שמיך מעשה אצבעתיך ירח וכוכביםאשר כוננתה . מה אנוש כי תזכרנו ובן - אדםכי תפקדנו . ותחסרהו מעט מאלהים ; וכבודוהדר תעטרהו . תמשילהו במעשיידיך כל שתה תחת רגליו . ( תהלים ח , ( ז-ד מקומו של האדם בעולמו של האל , הוא מקום דו - ערכי . מצד אחד , כאשר נושא האדם את פניו אל על ומביט בנפלאות הבריאה , הוא חש בעומק נשמתו עד כמה קטן וחסר חשיבות הוא מעמדו אל מול האל בורא העולם . אך מצד שני , בהשפילו מבט אל הארץ וכל אשר עליה , רואה האדם את עצמו כנזר הבריאה - משני רק לאלוהים , אשר יצר אותו על מנת למשול בכול . שניות זו באופיו ובמהותו של האדם , שעליה זימר משורר תהלים , מלמדת על דמותו המורכבת , העולה מסיפורי הראשית . האדם מוצג בסיפורים האלו כישות בעלת פנים לכאן ולכאן - מתלבט בין טוב לרע , בין אמונה לכפירה , בין עזרה לזולת ובין אנוכיות תועלתנית . הוא שייך בעת ובעונה אחת הן לשמים הן לארץ .
אל הספר