במשך תקופה ארוכה היו הפגזות אין סוף באזור תעלת סואץ . היתה זו מלחמת ההתשה , והיא התפתחה למלחמה קשה מאוד שהובילה למלחמת יום הכיפורים . בתקופה הזו נהגתי לבקר הרבה במעוזים שבאזור התעלה . עשיתי לי מנהג קבע לבקר בהם לפחות פעם בשבוע , ולרוב פעמיים בשבוע . הייתי היחיד מבין אלופי המטה שהגיע לשם מיוזמתו , מבלי שהיה חייב לעשות זאת . ראיתי בכך חובה , על מנת לעודד את רוחם של הלוחמים , שהיו כל העת תחת הפגזות והתקפות קשות . היתה שבת אחת שבה הגעתי לתעלה אל שמוליק גורודיש , שהחזיק שם את חטיבה . 7 כשהגעתי לשם , זו היתה בשבילו הפתעה . באחד הביקורים לקחתי את להקת הרבנות הצבאית , שתעבור ממעוז למעוז , תבדר קצת את החיילים ותכניס בהם מצב רוח . הגעתי לאחד המעוזים ומצאתי שם את בנו של עזר ויצמן . הקלטתי אותו מביע את דעתו על המעוזים , על מצב הלחימה ועל מלחמת ההתשה . הוא היה בחור נבון ונחמד מאוד . לצערי הגדול , אחרי כמה ימים נודע לי שהוא נפצע קשה מאוד באחת ההפגזות בתעלה , והוא שהה זמן ממושך בבית החולים . ההקלטה הזו , כשהוא היה במיטבו עוד לפני הפציעה , נמסרה לעזר ויצמן והיתה שמורה עמו . הוא הוקיר לי תודה על כך . א...
אל הספר