כפי שכבר סיפרתי , אחד הדברים שציערו אותי מאוד בזמן המבצע של ליקוט העצמות היה כאשר קיבלתי את האישור לעבור את הקווים לבית הערבה , ובדרך העוברת לכיוון יריחו ראיתי מרחוק את מקום קברה של אמא שלי , עליה השלום . הקבר נמצא לא רחוק מהדרך הראשית ליריחו , בחלקת קדושי תרפ " ט . כשנסענו ליריחו אמרתי לקציני הלגיון : "הנה הקבר של אמא שלי , שזה חמש - עשרה או שש - עשרה שנים לא יכולתי להשתטח עליו ולהתפלל " . ביקשתי מהם שיעצרו על הדרך וייתנו לי כמה דקות כדי להגיד איזו תפילה , אלא שהם בשום פנים ואופן לא הסכימו . הם אמרו שיש להם הוראות כתובות , שרק במסלול הזה הם רשאים לקחת אותי מירושלים ליריחו , ומיריחו לבית הערבה ולקליה , ולא לסטות מהדרך כמלוא הנימה . נאלצתי לוותר , וכך יצא שבמשך תשע - עשרה שנה , ממלחמת השחרור ועד מלחמת ששת הימים , לא יכולתי לעלות לקברה של אמי , על הר הזיתים . באותו היום במלחמת ששת הימים שבו הגענו לכותל , עוד לפני שערכתי סיור בבתי הכנסת של העיר העתיקה , החלטתי שראשית כול אלך לחפש את קברה של אמא . עליתי עם המכונית שלי להר הזיתים לחפש את הקבר . הוא היה בנוי מארבעה נדבכים של אבנים , ומעליהן ...
אל הספר