חייל נוסף שבקבורתו טיפלתי היה אברהם חרל " פ הי " ד . הוא נפצע קשה בגוש עציון בזמן נפילת הגוש , והעבירו אותו דרך חברון לבית החולים הצרפתי של המנזר הצרפתי בבית לחם . הוא נפטר בבית החולים , ומכיוון שהמקום היה בעצם מנזר הם לא ידעו איך לקבור אותו . הם קברו אותו בקבורה זמנית , בלי טקס דתי , בחצר בית החולים שהיה חלק מהמנזר , ואמרו שכשיגיע הזמן ייתנו להוציא אותו . דרשתי שייתנו לי להיכנס לבית לחם כדי להעביר אותו לבית הקברות בהר הרצל בירושלים . הירדנים הסכימו לקחת אותי לבית לחם , והתנאי היה שאסע לשם ברכב אסירים , עם שוטר שישב מאחור . ליוו אותי שני קצינים קשוחים מאוד , אחד בדרגת רב - סרן והשני סגן . ראיתי שהם לא נוסעים בדרך הרגילה , וכששאלתי אותם למה הם לא נוסעים בדרך המלך , הם ענו לי שהערבים חסמו אותה עם " שיני דרקון " - מחסום בטון לעצירת כלי רכב . הדרך מירושלים לבית לחם היתה ממולכדת , ולכן הם סללו דרך צדדית שהקיפה את ירושלים המזרחית דרך בית סחור . קשרו את עיני עם כאפייה , וכך הגענו למנזר . הנזירות סיפרו לי שאכן יש שם קבר בחצר , מכיוון שהן לא ידעו מה לעשות איתו . ביקשתי לשכור שני ערבים שיחפרו את...
אל הספר