מלחמת העולם השנייה ומאורעותיה העלו לדיון הלכתי וציבורי כמה שאלות שהפכו רלוונטיות בעקבות התנהלות המלחמה . שאלה אחת שעוררה תשומת לב רבה בעולם ההלכה היתה שאלת חישוב הזמנים ולוח השנה במזרח הרחוק . השאלה עלתה לסדר היום כאשר בני ישיבת " מיר " ופליטים אחרים מצאו מקלט בשנחאי או ביפן , והתעוררה בעיה חמורה בנוגע לשבת וליום הכיפורים . בשנת תש " ב לקראת הימים הנוראים , פרסם " החזון אי " ש " פסק הלכה האומר שביפן ובמזרח הרחוק חייבים לשמור את השבת ביום ראשון , דהיינו יום אחד אחרי ארץ ישראל . הוא הסתמך על שיטת בעל המאור והכוזרי , ולדעתו אין חולקים עליהם שהקו החוצה את היממות על פני כדור הארץ נמצא שש שעות מזרחה מירושלים . לפי שיטה זו , כדור הארץ מתחלק לשש שעות עד המזרח ולשמונה - עשרה שעות עד המערב . לשיטתו של " החזון אי , " ש " הקו החוצה את היממות אינו ממוקם בגריניץ ' במעלת האפס , אלא תשעים מעלות מזרחה מירושלים . לפיכך , יפן שייכת למערב ולא למזרח העולם , ולכן ההלכה היא שהשבת שם איננה ביום השבת כפי שנהוג , אלא יש לשמור אותה ביום ראשון . כאמור , היה זה בסמוך לימים הנוראים , והתעוררה בעיה חמורה ביחס ליום ה...
אל הספר