ניתן לכנות יחידה זו "דברי חכמים , " בגלל הכתוב בראשה : "הט אזנך ושמע דברי חכמים , " ובגין הכותרת ליחידה הבאה אחריה : "גם אלה לחכמים " { כד , כג , ( המוצגת כנספח או תוספת ליחידה זו . בשבעים היחידה פותחת ב ' דברי חכמים . הט אוזנך ושמע דברי , ' וכנראה נוסח זה עיקר . בניגוד ל '' משלי שלמה " ( י , א-כב , טז < "דברי חכמים " איננו אוסף של פתגמים של פסוקים בודדים , אלא קבוצות של הוראות והזהרות מורכבות וארוכות יותר שהן רוב היחידה , וכמה פתגמים בני פסוק אחד . ההוראה הארוכה ביותר היא שיר לעג לשותי יין ( כג , כט לה , ( ובה שבעה פסוקים . המבוא לדברי חכמים 1 כב , יז כא ) כולל חמישה פסוקים והוא עצמו נחשב הוראה , כפי שיוסבר בהמשך . לעומת זאת כב , כח , כט ; כג , ט , כג ;( י ) כד , ט , י , הן הוראות של פסוק אחד בלבד . היחידה של "דברי חכמים " מיוחדת במינה ועוררה עניין רב לא בגלל צורת פתגמיה וההשקפות המיוחדות שבה , אלא בגלל הזיקה בינה , או בין חלקים ממנה , לבין הוראות אמנאפה המצרי , אחד הגילויים החשובים ביותר להבנת ספרות החכמה של המקרא בכלל , ולחקר ספר משלי בפרט ( ראו הדיון לעיל , עמ' . ( 72-69 החיבור המצ...
אל הספר