פרקים אלה מהווים את האוסף המרכזי והגדול ביותר של משלים בספר . הם מיוחסים לשלמה , ומספר הפסוקים 375 כמספר שלמה בגימטריה , ואם יש חשיבות לעובדה זו הרי שהלקט נערך או הושלם על ידי סופרים ששיטת הגימטריה היתה ידועה להם ( לעוד מקרה של שימוש אפשרי בגימטריה לקביעת אורכה של יחידה ראו לעיל , עמ ' , 8-7 ולהלן , עמ י ;( 495 אף משתמע מכאן שלא השתרבבו ליחידה זו פסוקים נוספים אחרי חיבורה או עריכתה המעצבת ; וראו להלן , על תהליך ההתהוות של הקובץ . ניתן לפרש כמעט כל פסוק לעצמו , למעט יוצאים מן הכלל בודדים , כאמרה עצמאית ולא יורגש שחסר משהו . אין בכל האוסף סימן מפורש פורמלי לחלוקה נוספת כגון כותרות משנה ונוסחות סיום שעל פיהם ניתן להבחין ביחידות קטנות . מלבד הפסוק הראשון באוסף עוד שני פסוקים מתחילים במלים "בן חכם " ( יג , א ; טו , כ , ( ופסוק אחד כולל "בני " בתוכו אך לא בתחילתו ובפנייה וזירוז ( יט , כז ; והשוו לשימוש זה כג , טו , יט , כו ; כד , יג , כא , בפתיחות להוראות הבודדות באוסף "דברי חכמים " וראו להלן ;( פסוקים אלה עשויים להיחשב לפתיחות חדשות , אך אין סימן אחר לכך . על אף העדרם של סימנים פורמליים לחל...
אל הספר