"חכמות" מוכיחה בשער העיר (א, כ־לג)

כ חכמות בחוץ תרנה 'ברחבות תתן קולה : כא ; n ' KQ המיות תקרא בפח . חי שערים בעיר אמריה תאמר : כב עד מתי ו פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם ו כסילים ישנאו דעת : כנ תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה ךברי או ^ כם : כי יען קראתי ותמאנו נטיתי 'ידי ואין מקשיב : כה ותפוךעו כל עצתי 'ותוכחתי לא אביתם : כו גם אני באיךכם אקןוחק אלעג בבא פחדכם : מ בבא כשאוה ו פחדכם . יאיךכם כסופה יאתה בבא ע ליכם צרה וצולןה : אז ' כח לןךאנני ולא אענה ישחתני ולא י ;? צאנני : ^ כט תחת כי שנאו דעת ויראת 'יהוה לא בחרו : ל לא אבו לעצתי נ אצו כל תוכחתי : לא וי ' אכ ; לו מפרי ךךכם וממעצתיהם םן ךז ^ כי לב ?? שובת פתים תהרגם ו ^ לות כסילים תאבדם : לג ו # מע לי ישכך בטח 'ושאנן מפחד רעה : כז ] מטואהו הדוברת ביחידה זו היא החכמה עצמה ( הנקראת "חכמות , " להלן תכונה 'מרת חכמות ' או ' מרת חכמה (' כשהיא מואנשת כאשה המטיפה ומוכיחה בשער העיר ( והשוו יש' כט , כא ; עמ ' ה , י . ( היא מוכיחה את הנבערים מדעת ואת העניים ביותר מבחינת חכמתם ושכלם , היינו : פתיים , לצים , וכסילים . נאום דומה בא בפרק ח ויש להשוות לכאן גם את פרק ט המציי...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס