דושיח פסימי בין עבד ואדוניו

- יצירה זו ידועה מכמה כתבי יד , ויש לה גרסה בבלית וגרסה אשורית ( ההבדלים בצורת היצירה ותוכנה הבסיסי אינם מהותיים . ( זו יצירה סטירית קומית הלועגת למעמד הגבוה ואף לעצם המושגים של טוב ורצוי מחד ורע ולא רצוי מאידך , כי בכל דבר אפשר למצוא מזה ומזה במידות שוות . מבחינת השקפת החיים , יצירה זו דומה יותר לקהלת מאשר למשלי , אך יש בה יסודות הדומים גם למשלי . בדושיח עשרה סיבובים ובכל סיבוב האדון מציע לעבד לעשות מעשה , והעבד מסכים עמו מיד ובהתלהבות ומשבח את המעשה המוצע . אבל מיד , האדון ההפכפך נמלך בדעתו , מציע לעשות את המעשה ההפוך ובאותה זריזות והתלהבות מסכים העבד ומשבח גם את המעשה ההוא . ברור שמבחינה צורנית אין כאן יצירה דידקטית אלא יצירה עיונית . אולם לדברי התגובה של העבד אופי של פתגמי חכמה ואף ייתכן שהם משקפים משלים שאבדו ( השוו להלן בפירוש על כג , כז כח . ( בדומה לספרות הדידקטית המיםופוטמית , רוב סיבובי העצות הם בנושאים מעשיים מחיי היומיום ( ביקור בארמון , אכילה , צייד , גידול משפחה , בית משפט , מרד , אהבה , עסקים , צדקה , ( ורק סיבוב אחד עוסק בעניין קורבנות ועבודת האלים . כמו כן , הסתירות בי...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס