העדות הישירה הקדומה ביותר לנוסח העברי של ספר משלי היא שני קטעים ממערה 4 בקומראן . האחד : , 4 QProv = 4 Ql 02 ( DJD 16 , pp . 181-182 , pi . xxii ) כולל את מש' א , כז-ב , א . הקטע השני , ( 4 QProv = 4 Q 103 [ ibid , pp . 183-186 , pi . xxni ]) כולל שרידים משני טורים שיש בהם מש ' יג , ו ט ; יד , ה י , יב יג ; יד , לא-טו , ח ; טו , כ לא . שני הקטעים משקפים את הנוסח שהיה לימים בסים לנוסח המסורה . בקטע הראשון הטקסט כתוב בצורה המשקפת את המבנה הפיוטי של ספר משלי , היינו שצלע ראשונה של פסוק כתובה באמצע שורה והצלע השנייה מתחילה בראש השורה הבאה אחריה , ויש רווח בין פסוק ופסוק . בקטע השני יש רווחים קטנים בין צלע וצלע ואף בין פסוק לפסוק , אך אין קביעות בחפיפה בין הפסוק ובין שורת הכתיבה , כך שפסוקים רבים אינם מתחילים בראש השורה ויש פסוקים הנמשכים משורה אחת לבאה אחריה . ואלה הבדלי הנוסח הקטנים בין נוסח המסורה לבין הנוסח במגילות מקומראן : א , לב כתוב במגילה "מושכת" ( 4 Q 102 ) במקום "משובת " בנוסח המסורה . יד , לא כתוב במגילה ( 4 Q 103 ) "חונ " [ ן ] במקום "חנן " בנוסח המסורה . יד , לב כתוב במגילה "ב...
אל הספר