יס"ר ומוסר

- שורש יס " ר מופיע במקרא 42 פעמים בצורות פועליות , מהן חמש פעמים בספר משלי ; שם העצם מוסר הגזור ממנו מופיע חמישים פעם במקרא , מהן שלושים פעם בספר משלי . יס " ר מעיקרו לשון הכאה , הלקאה או פגיעה פיסית כלשהי ( השוו יר ' ב , ל : "לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו ;" ה , ג ; ל , יד ) ובמיוחד מכות בשבט לשם חינוך ( יג , כד : "חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר ;" כב , טו : "אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו ; " כג , יג : "אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות . (" מטרת המוסר לשנות את התנהגותו של המיוסר ולחנכו ( השוו דב ' כא , יח : "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם . (" על תלאות בני ישראל במדבר נאמר : "וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה ' אלהיך מיסרך " ( דב ' ח , ה . ( מכאן שה ' העמיד את בני ישראל במצבים קשים ואף בעינויים על מנת ללמדם ולחנכם . כמו כן , האל מאיים להכות את בני ישראל : "ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם " ( וי ' כו , יח , ( "ואם בזאת לא תשמעו לי ... ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם " ( וי ' כו ,...  אל הספר