- שורש יד"ע מופיע בעברית המקראית בצורות פועליות 940 פעם ובארמית המקראית 47 פעמים . שם העצם דעת מופיע 91 פעמים ומצאנו גם את שמות העצם מדע וארבע פעמים , ( מודע ( פעמיים ) ומודעת ופעם אחת . ( צורת הבינוני 'יודע' ( השוו איוב לד , ב : "ידעים ( " מופיעה בספר משלי שש פעמים בלבד ( יב , י ; יד , י ; יז , כז ; כד , כב ; כח , ב ; כט , ז ) ומתפקדת כמעט תמיד כשם תואר בתפקיד פועלי ; וחוץ ( אולי ) ממש ' יז , כז : "חושך אמריו יודע דעת " ( השוו דנ' א , ד : "ידעי דעת ומביני מדע ( " איננה כינוי לאדם הניחן בדעת ' ) ידען' בלשון ימינו ) הנקרא "איש דעת " ( כד , ה ) או "ץדוע " ( השוו דב ' א , יג , טו : "ויךעים . (" בספר משלי או בכלל ספרות החכמה אין צירופי לשון המציינים אדם בעל כישרון טכני מסוים כמו "ידע ציד" ( בר ' כה , כז , ( "ידע מנגן בכינור " ( שמ '' א טז , טז , יח , ( "ידע לכרת עצים" ( מל"א ה , כן " , ידעי הים " ( מל"א ט , כז ; דה " ב ח , יח " , ( יודע ספר" ( יש י כט , יא " , ( יודעי נהי " 1 עמ ' ה , טז " , ( ידעי העתים ... ידעי דת ודין" ( אס ' א , יג " , ( ידע לפתח פתוחים " ( דה '' ב ב , ( ו , " יודע לעש...
אל הספר