4. הקובץ השלישי (כב, טז-כד, כב)

מיוחס לקבוצה בשם "חכמים , '' ואותה קבוצה אחראית גם לקובץ הרביעי ( כד , כג לה . הקובץ השלישי מתבסס גם בצורתו הכוללת ( שלושים הוראות ) וגם בחלק מתוכנו ולשונו ( בעשר ההוראות הראשונות ) על הוראות אמנאפה המצרי . מכאן שבית היוצר המקורי של קובץ זה הוא בצוואות המצריות המיועדות לבנים , ושנלמדו בבתי הספר של האצולה . מסתבר שגרסה ( מעובדת ) של חיבור זה בשפה שמית היתה ידועה באיזור , מצאה את דרכה לישראל , ונקלטה בספרות המקומית . המסגרת החברתית הקולטת היתה , בוודאי בית הספר , שם שובץ החיבור הזר בתוכנית הלימודים , אולי כיצירת מופת של חכמה זרה השווה גם לנפש הישראלית . ההוראות פונות לאנשים העשויים לבוא במגע עם הדרגות הגבוהות בחברה כמו המלך ( כב , כט ; כד , כא , ( "מושל" > כג , א , ( ואנשים שיש להם שליחים ( כב , כא . ( אנשים כאלה עלולים לנצל את מעמדם 1 כב , כב , 0 c אדם כזה עשוי להיות יועץ בענייני מלחמה ( כד , ה ח או לשבת למשפט f at יא יב . ( כמו כן , הוא עתיד לבנות בית ולהתעשר ( כד , ג ח . נראה שבית הספר שבו לימדו הוראות אלה היה בית ספר לבני המעמדות הגבוהים . בבית הספר צורפו לחומר המצרי המרוכז בשליש הר...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס