2. סדר חיבור הקבצים

- מהנאמר לעיל מתברר שתיארוך אבסולוטי של הקבצים על סמך הכותרות או על סמך התוכן והרקע המדומה וייחוסם למחברים מוגדרים רצוף בעיות וקשיים . חוקרים רבים רואים בכותרת לקובץ החמישי עדות מהימנה ומוכנים ליחס את הקובץ לימי חזקיהו , ואף להשתמש בו כבנקודה ארכימדית לתיארוך היחסי של שאר הקבצים . אך גם ייחוס זה אינו חסר קשיים . לא זו בלבד אלא שגם תיארוך יחסי של הקבצים וסידור הקבצים בסדר כרונולוגי איננו דבר קל . במאה י '' ט וראשית מאה כ' היו חוקרים שראו בקבצים השני ( י , א-כב , טז ) והחמישי ( כה-כט ) את הקבצים הקדומים ביותר על סמך ההנחה שניצני ספרות החכמה הם משלים קצרים בעלי צלע אחת . מהמשלים הקצרים התפתחו , על ידי הרחבות בדרכים שונות , משלים ספרותיים בעלי שתי צלעות המרוכזים בספר משלי . אחר מכן התפתחו הוראות , הטפות ונאומים ארוכים ומורכבים . הנחה זו יכולה להתבסס על מציאת פתגמים עממיים ומשלים קצרים המצוטטים פה ושם בסיפורת המקראית שהיוו לפי ההנחה דוגמות של המשל הקמאי בראשית התפתחותו ( ברי י , ט ; כב , יד ; שמ " א י , יב יט , כד ; כד , יג ; מל"א כ , יא ; יר' לא , כח = יח ' יח ; ב , יח ' יב , כב ; טז , מד ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס