עמוס לא הרפה מלהשמיע התנגדות נמרצת לאמונות ודעות השוררות בקרב העם : "יום ה '" אינו יום ישועה אלא "הוא חשך ולא אור " ( ה , יח , כ ;( הניצחון בקרב ( ו , יג ) והשגשוג הכלכלי ( ו , ד ו ) אינם אות לחסדו של ה ;' בחירת עם ישראל אינה ערובה להגנה הבלתי מותנית של ה . ' הוא ערער גם על ייחודה של יציאת מצרים , ובצורה אירונית השווה אותה ליציאתם של שני עמים אחרים , צוררי ישראל , הפלשתים והארמים ( ט , ז . ( רק הברית עם ה' ייחודית לעם ישראל : "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה , " ובגלל הפרתה יאבד : " על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם" ( ג , ב . ( כלי המשחית , שבו יעניש ה ' את עמו , הוא הגוי ( עלום השם ) שיצור על ישראל , יכבשנו ויגלה אותו ( ג , יא ; ד , ב ג ; ה , ג , כז ; ו , ז , יד ; ז , יז . ( יתירה מזו : לפרקים חזה עמוס השמדה שלמה ללא ניצולים ( ו , ט י ; ט , א ד . ( הוא היה הנביא הראשון שניבא חורבן לאומה כולה . לצד תוכחתו הבלתי מתפשרת יש גם כמה קריאות לעם לשוב ולבקש את ה ' למען יינצלו מהפורענות : "דרשוני ווויו ; " ( ה , ד ;( "דרשו טוב ואל רע למען תחיו" ( ה , יח . משום שהתוכנית האלוהית אינה חתומה ומוחלטת ...
אל הספר