בימי מלכותו של ירבעם השני 749-788 ) לפסה " נ ) ישבה ישראל בשלווה מבית ומחוץ . הארמים לא היוו סכנה לישראל מפני שנשתעבדו לאשור בימי אדדניררי ג ' מלך אשור 783-810 ) לפסה , ( נ " ששם קץ להתעצמותם . אולם לאחר מותו מלכו באשור כמה מלכים חלשים , שממלכת אךרטו ( אררט ) איימה על גבולם הצפוני . לפיכך גם אשור עדיין לא היתה לרועץ לישראל בתקופה זו . מבית , שררו יחסי שלום בין ממלכות ישראל ויהודה . ישראל הגיעה באותה עת לפסגת עוצמתה הכלכלית ולשיא התפשטותה הגיאוגרפית - 'תור הכסף ' בתולדות עם ישראל שכמעט השתווה ל'תור הזהב' של הממלכה המאוחדת בימי דויד ושלמה . ישראל שבה וכבשה את האזורים שממזרח לירדן , את "לא דבר" ו '' קרנים " ( ו , יג , ( וכן הרחיבה את גבולה הצפוני עד לבוא חמת : "הוא ( ירבעם השני ) השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה " ( מל"ב יד , כה . ( התפשטות זו לוותה בפריחה מסחרית ובאורח חיים ראוותני שהתבטא , בין היתר , בבנייה מפוארת ששריריה נתגלו בחפירות שומרון , ובמערכת פולחנית עשירה שהתנהלה במקדשים הראשיים ( ד , ד ה ; ה , כא כג . ( בני ישראל " השאננים " "והבטחים " האמינו שחסד ה' לא ימוש מהם לעול...
אל הספר