שני הנושאים העומדים במרכז הדיון על מבנה ספר יואל ואחדותו , מכת הארבה ויום ה ' ( ראה לעיל , סע' ג , ( עומדים גם ביסוד המחלוקת על משמעות הנבואה . כבר בת " י בא פירוש אליגורי לנבואה , ובו נתפס הארבה כמשל לגויים שתקפו את ישראל ( השווה ב , כ על " הצפוני : " "וית עמא דאתי מצפונא " ( ואת העם שבא מן הצפון , ב ;( כד " :, ושלמתי : " "ואשלם לכון שניא טבתא חלף שניא דבזו יתכון פלחי כוכביא ומזריא אומיא ולישניא פורענות חילי רבא דשלחית בכון " ( ושלמתי לכם שנים טובות תמורת השנים שבזזו אתכם עובדי כוכבים ומזלות , האומות והלשונות , את פורענות חילי הגדול אשר שלחתי בכם . ( בין אבות הכנסייה הנוצרית היו שהכירו וקיבלו פירוש יהודי זה ( ראה דיון אצל מרקם , עמ י . ( 170-110 אברבנאל הרחיב דרך פרשנית זו : "הנבואה הראשונה : הנביא הזה היה ממשל משלים והוא בא להתנבאות על ממשלת ארבע המלכיות - בבל ופרם ויון ורומי ... ולכן זכר ד ' מינים גזם ארבה ילק וחסיל לרמוז לאותם ארבע המלכיות ... הנבואה השנית : הכוונה האמתית בנבואה הזאת היא ליעד על הגאולה העתידה אשר קוינוה בקבוץ גלויות " ( נביאים וכתובים , עמ י םה , עב . ( ובכל זאת , ...
אל הספר