"ושלחתי לבבל זרים וזרוה" (נא, א־ד)

נא א כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית : ב ושלחתי לבבל ו זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה : ג אל יךךך ידרך הדך ך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל ברוריה החרימו כל צבאה : ד ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה : ג ] ידרך כתיב ולא קרי [ א ] הנני מעיר ... רוח משחית - ה ' יביא על בבל רוח הורסת , אויב המחריב כל שבדרכו . השווה : "הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו " ( לעיל ד , יג . ( לב קמי - כשדים ( כך בשבעים ) בכתב אתב " ש . וראה "ששך " = בבל ( לעיל כה , כו ולקמן , פס ' מא "ל . ( קמי " יש גם משמעות עצמאית , אויבי . השווה : "וברב גאונך תהרם קמיך " ( שמ '  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס