זו נבואה שנצטווה ירמיהו לומר בפני יהודי מצרים , כנראה סמוך להגעתו למצרים . בנבואה נאמר שנבוכדראצר מלך בבל יפלוש למצרים ויגרום להרג , שבי , הרס וחורבן בכמה מעריה הצפוניות ובמקדשיהן . ואולם לא נאמר שהוא יחריבה כליל , או ישעבדה ויהפכה לחלק מממלכתו . הנבואה מבטאת את התפיסה המוכרת בספר : נבוכדראצר הוא שליח , 'ה עבדו ( פס ' י . השווה : "נבוכדראצר מלך בבל עבדי , " לעיל כה , ט ועוד ) וה ' מינהו לשלוט על הגויים כולם . לפיכך "הגוי והממלכה ... אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא " ( לעיל כז , ח . < מבחינה מסוימת יש כאן השלמה לנבואה על מצרים ( להל ן מו , יג כו : ( שם הוזהרה יהודה ( בעקיפין ) קודם לחורבן מפני מדיניות פרו מצרית ( היינו אנטי בבלית ) חסרת תוחלת . עתה , לאחר שהתברר שהנביא צדק , נרמזת בנבואה תוכחה כנגד היהודים שברחו למצרים מפחד נבוכדראצר , וקובעת שהוא יגיע למצרים ולא יהיה ממנו מפלט . ירמיהו מצטווה ללוות את הנבואה במעשה דרמטי , הטמנת אבנים גדולות בפתח "בית פרעה" בתחפנחם ( פסי ט , ( להמחיש שעליהם יציב נבוכדראצר את סמלי מלכותו ( פס ' י . ( מעשה זה מצטרף לשור...
אל הספר