תקופת יבנה הייתה תקופה מכרעת בתולדות עם ישראל . ביבנה הונחו היסודות לעיצובה מחדש של היהדות ללא מקדש וללא ירושלים . ייחודה של התקופה הוטבע באופן משמעותי מאוד בספרות התלמוד והמדרש , הן בהלכה והן באגדה . הטבעה זאת החלה , כנראה , כבר בזמן פריחתה של יבנה עצמה , ונמשכה לאורך כל תקופת חכמי המשנה והתלמוד . קיבוצם והצגתם של סיפורי יבנה תורמים תרומה חשובה לחשיפת המציאות ההיסטורית ולהבנת התפיסות הרעיוניות של תקופה חשובה מאין כמותה בהיסטוריה של העם היהודי . ליקוט שיטתי של כל הסיפורים בספרות חז"ל בנושאי ביקור חולים וניחום אבלים הניב אנתולוגיה שלמה . הניתוח השיטתי והמעמיק של הסיפורים מציג אותם במלוא הדרם האמנותי , האסתטי והרעיוני . זהו תוצר לוואי של הספר שיש לו ערך רב מצד עצמו . נושא האנתולוגיה הוא נושא אוניברסלי : תאודיצאה , ובמקורותינו – צידוק הדין . נושא זה העסיק את האדם מעולם בשאיפתו להבין את מקורו של הסבל האנושי ואת תכליתו , ואת משמעותו של המוות . בחיבור זה מובאים סיפורי חז"ל כמקור לשיח ולהתדיינות בעניינים אלה . גיבורי הסיפורים ועלילתם מעלים מגוון קולות ורעיונות תאולוגיים המתלבטים בשאלות נצחיות...
אל הספר