עם מאפייניו הסגנוניים של יחזקאל ניתן למנות אף את ההאנשה , לפיה גופים דוממים או מושגים מופשטים מולבשים לבוש אנושי . כך למשל יש לראות את פניית יחזקאל : "ואתנה אבני אלגביש תפלנה " ( יג , יא , ( כמו גם את דבריו המכוונים לחרב : "חרב חרב ... בחזות לך שוא בקסם לך כזב ... במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך ושפכתי עליך זעמי ... לא תזכרי " ( כא , לג לז , וראה גם פס ' כא , ( ואת פנייתו ל"הרי ישראל" ( לו ;( כך גם דימוי ירושלים לזונה בפרקים טז , כג . תופעת האנשה היא אמצעי ריטורי בו נוקט הנואם כדי לקרב את דבריו לקהל ולהמחיש ביתר תוקף את מסריו .
אל הספר