א . המשנה , התוספתא והתלמוד הבבלי ר"ש בן חפני מצטט בחיבורו קטעים מן המקורות התלמודיים – לעתים אף קטעים ארוכים – ומפרשם . בציטוטים אלה הוא מקפיד לציין את מקורם – משנה " ) וקאלו פי אלמשנה , " ואמרו במשנה , ( ברייתא " ) אלקול ען אלבראניה , " המאמר בשם הברייתא ) או הסוגיה התלמודית . במקרה האחרון מבחין הגאון בין ציטוט המזכיר את שמו של האומר " ) לקולהם פי אלתלמוד , " לאמרם בתלמוד ) ובין מאמר סתמי " ) וקאלו אהל אלתלמוד , " ואמרו בעלי התלמוד . ( כאשר נדרש להסביר מונח בלשון התנאים הוא מקפיד להביא ראיות ממשניות דווקא ולא מסוגיות התלמוד . ככלל , לא מצאתי בספר הגירושין ציטוט של משנה מן הסדרים שאין עליהם תלמוד בבלי . אמנם במקרה אחד ( עמ' ( 99 ציטט רשב"ח משנה ממסכת טהרות , אך משנה זו הובאה בבבלי בסוגיה אחרת , ואפשר שהוא הכירה מן הבבלי . עם זאת הוא ציטט סוגיה ממסכת נדרים , שהיא מן המסכתות שנלמדו מעט באופן יחסי בישיבות הגאונים . רב שמואל הכיר ככל הנראה את התוספתא כחיבור בפני עצמו . בעמ' 66 ציטט מתוספתא סוטה ( ג , ג , ( תוך שהוא מקדים וכותב : " וקאלו פי אלתוספה" ( ואמרו בתוספתא . ( תוכן הדברים הובא בתל...
אל הספר