את חרדת הסירוס שעומדת במרכז הדרמה האדיפלית מפרש לוולד פירוש רחב יותר מהפחד הקונקרטי מקטיעת איבר המין , ומתארה כייצוג פרדיגמטי של עקרון המציאות , המובן כדרישה לוויתור של התינוק על האם כאובייקט ליבידונלי . בה בעת מבקש לוולד מקוראיו (“ Ego and Reality" [ 1951 ]) שלא לתפוס את המושגים הפסיכולוגיים כגון חרדת סירוס ותסביך אדיפוס כאירועים ממשיים אלא כמטפורות לתהליכים הנפשיים . במילים אחרות , לוולד מבקש להבין מושגים אלו כתבניות הכרחיות לתהליך האינדיבידואציה של הפרט . אם אנו מבינים את קונפליקט אדיפוס ואת איום הסירוס כאב טיפוס לדרישות של המציאות , אמור להיות ברור עד כמה חזק , בעיני פרויד , המושג של המציאות כרוך באב . [ ... ] המציאות מיוצגת אפוא על ידי האב , שהוא ככוח זר , עוין וקנאי ומפריע לקשרים האינטימיים בין האם לילד , כופה על הילד כניעה , כך שהוא נאלץ לחפש את ההגנה של האב . האיום של המציאות העוינת מתקבל בכניעה בלתי נמנעת , אם כי זמנית , לדרישות שלה , כלומר 15 לוותר על האם כאובייקט ליבידונלי , להכיר בסמכות ולהיכנע לה . בהסתמך על הסכמה הפסיכואנליטית של התפתחות התינוק , טוען לוולד כי השלב הנרקיס...
אל הספר