מנגנון החירות

חשיפת שורשיו העמוקים של הרעיון שקיומו של האדם קודם למהותו בניתוח הסארטרי של מבנה התודעה , מכשירה את הקרקע לפיזור ערפל החידות האופף את הבחנתו של סארטר בין החלטה מודעת ובין בחירה ספונטנית . הבחנה זו חושפת כזכור את פן החירות בעומקו של מה שנראה כמהלך סלול וכבוש – ובמובן זה , 18 נקבע – של קבלת החלטות . בסעיף הנוכחי נעמיק את הבנתנו ב״מנגנון החירות״ ( אם יורשה לי הביטוי המכניסטי ) על יסוד התיאורים הפנומנולוגיים העשירים של סיטואציות הכרעה מגלמות חופש שסארטר מציע במהלך הרצאתו , ונבחן את התיאורים במשקפיים שרכשנו בדיון הקודם במבנה התודעה . אם נבין את מה שמתארים התיאורים הפנומנולוגיים האלה הבנה עמוקה יותר , יתגלה בפנינו טיבם של התיאורים האלה , מה שסארטר עושה כשהוא מספק אותם ; חשיפת הפן הזה בדברי סארטר , שאפשר לכנותו ( בהשאלת מה ) הפן של מעשה הדיבור , רק היא תשפוך אור על משמעותה העמוקה של ההבחנה בין הרובד הגלוי הנקבע ובין רובד החירות הסמוי ועל טיבו האמתי של ״מנגנון החירות״ שמגולם בה . אקדים ואחשוף את קלפיי : ההבחנה ו״מנגנון החירות״ שמגולם בה אינם עונים לשום דבר במציאות ; 18 ״מודעות״ נופלת כאן באגף ...  אל הספר