נחזור וניזכר בניתוחים של סארטר את בחירות היסוד של בודלר והשתלבותן למארג של השלך יסוד ( ראה הפרק השישי . ( ניכר שסארטר לא חסך ביקורת מבודלר , אולי 1 מפני שראה בו " חובב שופטים ושוט , " ולא היסס להצטרף לשורת שופטיו ומבקריו . אולם פעמים רבות ביקורתו מקוממת ומתעלמת ממציאות חייו של בודלר . מקוממת ככל שתהיה , פגמי הביקורת של סארטר – ומיד אדון בהם – אינם מקריים ואינם נובעים מעצלות או מסילוף מכוון מצדו של סארטר , אלא משקפים דבר מה מהותי ביסודות מחשבתו באותה תקופה , ולכן דווקא דרך הפגמים הללו נפתח לנו עוד שער חשוב אל תוך תפיסתו של סארטר את המחבר . יתרה מכך , הביקורת שלו על בודלר בעת משפטו מזמנת לנו אפשרות לשרטט את ההתפתחות שתחול בתפיסותיו של סארטר את המחבר , על ידי שנשווה בין הביקורת שלו על בודלר לבין התייחסותו לפלובר בביוגרפיה האחרונה שכתב , השוטה של המשפחה , ובכך נחדד אפילו עוד יותר את הרוח הרומנטית ששולטת בשלב זה בתפיסתו . פלובר היה בן תקופתו של בודלר , השניים אף הכירו זה את זה ונקשרו ביניהם קשרי ידידות והערכה הדדיים . מספר חודשים לפני שהועמד בודלר למשפט על פרחי הרע הואשם פלובר באותן האשמות ...
אל הספר