זהויות קולקטיביות עד כה התמקדנו בפרקטיקה החברתית של השתנות הקיבוץ , עתה עומדת בפנינו סוגיית השינויים הסובייקטיביים שעוברים חברי הקיבוצים לסוגיהם , דימוייהם העצמיים של חברי הקיבוץ ותפיסותיהם על הקולקטיב . בראייה כללית , הזהות הקולקטיבית כורכת שלושה מרכיבים אוניברסליים ( ראו בן רפאל וטופל , ( 1 ) : ( 2009 האופן שבו תופסים חברי הקולקטיב את ערכו הסגולי מבחינה היסטורית , חברתית , רוחנית , אידאולוגית או בכלל , ואשר מצדיק בעיניהם את המשך קיומו כקולקטיב מובחן ; ( 2 ) הגדרת המחויבות של בני הקולקטיב כלפיו וכלפי חבריו - או "מצוות העשה" כפי שהם מבינים אותן ; ( 3 ) מיקומם העצמי של חברי הקולקטיב ביחס למי ש"אינו שייך" - קרי : "האחר . " מתוך גישה זו מבקש פרק זה לברר מהי "קיבוציות" כיום , ומעבר לשאלה גדולה זו לשאול באיזו מידה אכן תופסת זהות זו מקום חשוב יותר ( או פחות ) במכלול ההוויות של הפרט . היבט זה נוגע לנושא ה"הזדהות" עם הזהות הקולקטיבית - עד כמה הזהות הקיבוצית נתפסת בעיני הקיבוצניק כקודמת לזהויות האחרות שלו - לאומית , דתית , או מקצועית . ובמילים אחרות , עד כמה חשובה לאדם הקיבוציות שלו - ויהיה האו...
אל הספר