אנו היינו הראשונים שקבענו כי ככל שמסתבכות הצורות שלובשת הציוויליזציה כך חופש הפרט חייב להצ 00 צם . בניסו מוסוליני עובדה כבדת משמעות היא שמעטים המתכננים המסתפקים באמירה שהתכנון המרכזי רצוי . רובם טוענים ששוב אין אנו יכולים לבחור ; מצבים שאין לנו שליטה בהם מאלצים אותנו להמיר את התחרות בתכנון . במחשבה תחילה שוקדים לטפח את המיתוס שאנו עולים על הדרך החדשה לא מתוך רצון חופשי אלא מפני שהתחרות מתחסלת מאליה מחמת שינויים טכנולוגיים שלא נוכל לבטלם ולא מן הדין שנרצה למנוע אותם . רק לעתים רחוקות מפתחים את הטיעון הזה באריכות - זו אחת הקביעות שמחבר אחד נוטל מחברו עד שמכוח חזרה ושינון בלבד הן מתקבלות כעובדות בדוקות . ואף על פי כן אין לה כל יסור . המגמה למונופול ולתכנון איננה פרי "עובדות אובייקטיביות" כלשהן שאין לנו שליטה עליהן אלא היא פועל יוצא מדעות שטופחו והופצו משך מחצית המאה עד שהשתלטו על כל המדיניות שלנו . מתוך הנימוקים השונים המשמשים להוכחת הכורח שבתכנון , הנימוק הנשמע לעתים קרובות ביותר הוא שבשטחים המתרבים והולכים בתמידות שוב אין התחרות אפשרית בגלל השינויים הטכנולוגיים וכי לא נותר לנו אלא לכור ...
אל הספר