אורה בלבול / תאשור חג ושבת הלכנו ברגל לבית הכנסת , לא בשבתות . בחגים , בכיפור [ הלכנו ] איזה שעה וחצי ברגל . לא היינו דתיים מאוד . בבית אימי לא הדליקה אור , אבי כן , אז אנחנו המשכנו אחרי האבא . בשבתות היו עושים כמובן חמין , אבל היה לנו עובד ערבי שהדליק ובישל , כי הבנים הגדולים כבר לא אהבו את האוכל ... הם למדו בתיכון ואבי שלח אותם לבגדאד . ואז סיימו תיכון והלכו לפקולטות למסחר . אח שלי , שהיה גדול ממני , הייתי שומעת שהוא הולך לאיזו תנועה ולא היו מספרים לנו , גם ההורים לא ידעו כדי לא לקלקל לאבא , והוא היה מביא מוסיקה קלאסית ושומע בבית בסוד וכמעט לא ידענו מזה , אבל היה לחש בבית ופחדנו שזה יפגע . ואז בחגים היינו הולכים כמובן לבית הכנסת . אבא אומר לא אני לא יודעת איך הגעתי לחלק אוכל בחדר האוכל של הקצינים בתל השומר במחנה הצבאי , עד גיל , 18 ואז אבי אמר : את לא הולכת לעבוד כי יקחו אותך לצבא ובנות לא הולכות לצבא . אני דווקא רציתי , כי ידעתי שאני אולי אוכל ללמוד ולהתקדם בחיים , אבל אבי לא הסכים . ואז הפסקתי לעבוד והלכתי לגור אצל אח שלי כי משטרה צבאית באה לחפש אותי כמה פעמים בלילה , ואבי היה תמיד...
אל הספר