אורה בלבול / תאשור מחנה עין שמר שלחו אותנו לשער העלייה ומשם אחרי כמה ימים לעין שמר , למחנה עולים . היה שם בית ספר כדי שילדים ילמדו אל"ף בי"ת , לא יותר , אז אני ואחותי בת ה 14 ( אני [ הייתי ] כבר בת ( 15 הלכנו לעבוד , כי צריך היה להאכיל את הילדים בתה ולחם ומרגרינה , לא הכרנו מה זה מרגרינה ... ועבדנו בחקלאות שמה באזור , ובאמת התקבלנו בזרועות פתוחות כי הסברנו שיש לנו עוד שמונה אחים קטנים בבית ושאנחנו צריכים לפרנס . ופחדנו שאבא ייצא לעבוד בחקלאות , אז יצאנו שנינו ולא הספיק לנו כי קיבלנו לירה ליום . אז היה לנו אח בן וו אז לקחנו גם אותו לעבודה . מצוקה אי אפשר היה להישאר במחנה עין שמר הרבה זמן . עבדנו אצל חקלאים פרטיים בכרכור , פרדס חנה , גן שומרון . היינו הולכים שעה שעה וחצי כל יום וחוזרים בלילה . עבדנו בחקלאות בשתילה , ירקות , מה שנתנו לנו - בעיקר גן ירק . אני עבדתי אצל בעל בית שהוא ידע גם ערבית . כל הזמן שאל והתעניין , ויום אחד רצה לראות את אבא ואז הזמנו אותו אלינו לצריף והוא בא ושוחח אתו . הוא ידע ערבית , אבל הוא דיבר אנגלית עם אמא שלי , והוא עשה אותי אחראית על כל גן הירק שלו . באמת אין ...
אל הספר