עם תום מלחמת העצמאות התמסרה המדינה הצעירה יותר ויותר למשימה של עלייה רבתי והעלאת המוני יהודים מגלויות שונות אל היעד הנכסף - ארץ ישראל . קליטת חלק מהעולים בהתיישנות החדשה הייתה כרוכה בהתלבטויות קשות אף שהיוותה פתרון הגיוני ל"הצפה" הגדולה של מהגרים שלא היה כול ניסיון קודם בהתמודדות כמותית שכזו מעולם . אף שהנגב היווה יעד התיישבותי בחזון הציוני המתגשם , שלבי ההתיישבות בו לפני קום המדינה היו התחלתיים , קטנים יחסית וכללו בעיקר קיבוצים שהתמודדו עם תנאי מדבר , קשיים חברתיים כמו עזיבות וקיום יום יומי תוך "חריקת שיניים . " אפשר לראות בהפניית המוני עולים להתיישבות מושבית בנגב כורת לאומי שעל אף ההכרה בקשיים שיעמדו בפניהם נטו להאמין שבלית ברירה יבינו המתיישבים בפוטנציה [ העולים , [ שהמדינה שהביאה אותם לציון לא רואה אפשרות אחרת לקליטתם בתוכה - בלתי אם כחקלאים . שתי מגמות עמדו מאחורי התפרוסת הגיאוגראפית של המושבים החדשים בנגב הצפוני : המשך ההגנה והעינוי של שטחים שבהם עובר קו המים וחסימת הגנול הפרוץ נין מצרים לישראל לאורך רצועת עזה . הפניית העולים החדשים להתיישבות הייתה אמורה לתת מענה לבעיית הביטחון ש...
אל הספר