המשבר המאיץ

מסקנות המחקר מלמדות שהמאיץ החשוב ביותר במוטיבציה לצאת מן המשבר — וזאת מעצם הגדרת המצב 'משבר' שהטכנוקרטים המומחים בניהול או בתיאום אמונים לטפל בו — הגבירה את התלות של חברי הקיבוץ בטכנוקרטים כל עוד אין להם תחליף . לטענה זו יש סימוכין ישירים באמירות המפורשות של מרואיינים . אך לא פחות חשוב , אפשר להסיק זאת מהפער בין הגישה העקרונית המסויגת והמתלבטת של רוב החברים הלא טכנוקרטים כלפי הצעות השינוי שהטכנוקרטים מקדמים , מצד אחד ; וההשלמה עמן בפועל , בחוסר התערבות בהכרעות או בתמיכה מפורשת , מצד אחר . מהתנהגות זו משתמעת ההכרה שאין מנוס , ואם לא משתפים פעולה עם השינוי 'מי יישאר בקיבוץ " 1 כשהכוונה היא בעיקר לטכנוקרטים , שמהם מצפים להישאר , לנהל את העסק ולהציל את המצב . עמדות מסויגות אלה , המרמזות על שינוי חשיבתי הנגרר אחר האירועים , משמשות הצדקה עצמית לתמיכה בשינוי , תגובה לדיסוננס הקוגניטיבי . הפער בין הסתייגויות עקרוניות מצד אחד , לתמיכה מעשית בהרחבת השינויים מן הצד האחר , מדגים את הפער בין האידאולוגיה המשמשת בשיח לבין האידאולוגיה הטבועה במעשה היום יומי הממוסד , ( Giddens , 1991 ) או במקרה שלנו שי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב