מסגרת השיוך של היישוב הקיבוצי: חלק מתנועה, חלק מאזור, או עצמאי

כדי להבין באיזו מידה נבדלים , אם בכלל , הטכנוקרטים מן הלא טכנוקרטים בתפיסתם את קהילתם כמרכיב של ישות רחבה יותר , יש להבין את הסתירה בין ההשקפה הרואה בכל קיבוץ חלק מתנועה חברתית אידאולוגית מאורגנת , לבין הגישה הטכנוקרטית הרואה בקיבוץ ישות בעלת אינטרסים ישירים ללא משא אידאולוגי . ההזדהות של הנחקר עם מערכת מקיפה יותר , שאליה שייך הקיבוץ , הופכת את אותה ישות למוקד ההתייחסות , והיא משפיעה על הכרעותיו בנושאים הקיבוציים שבדיון . השייכות מניחה גם את הכללת האינטרסים של אותה ישות — תנועה , אזור , מגזר — בהיותם חלק מהאינטרסים של הקיבוץ עצמו . לפיכך ההשערה היא שברוח זו ייטו הטכנוקרטים להתחשב באינטרסים המקומיים בלבד . בקרב חברי הקיבוץ המנסים לשמור על המודל הקיבוצי , תהיה נטייה לציין את השיוך התנועתי של קיבוצם במושגים של התנועה הקיבוצית או של ארגון תנועתי מוגדר . על תפקידם של טכנוקרטים המקשרים עם המערכת האזורית , ועל תפקידה של מערכת זו בצמיחתה של האליטה הטכנוקרטית דנתי בפרק המבוא . יש לשער שהטכנוקרטים יראו את הקיבוץ משולב אורגנית עם מערכות אלו — להבדיל מהלא טכנוקרטים אשר בדרך כלל אין להם קשר ישיר לא...  אל הספר