התעשייה

תמיכתם של עובדי התעשייה בשינוי אינה צריכה להפתיע משום שהתעשייה היא כר צמיחה להתמקצעות ולרציונליות טכנוקרטית . למרות ציפייה זו התברר שאין מתאם בין רמת התיעוש של הקיבוצים לבין פעילותם לשינוי ( הערך הסטטיסטי קרוב לאפס . ( ההסבר הוא שבקצה השקט של ציר החדשנות נמצאים קיבוצים תעשייתיים ומצליחים דווקא . באלה נראה שאין לטכנוקרטים סיבה לדחוף או להידחף לשינויים מקיפים . עם זאת כאשר בוחנים את העמדות היחסיות של אנשי התעשייה על רקע מקומי בכל קיבוץ , בהשוואה לכלל האוכלוסייה , מתברר שאכן יש קשר ברור בין שינוי לתיעוש . זאת אפשר לראות בלוח , 6 שמוצגים בו דיווחי העמדות של עובדי תעשייה לפי רמת התיעוש של קיבוצי המדגם . רמת התיעוש נקבעת על ידי חלוקת רשימת קיבוצי המדגם לשלוש רמות , לפי שיעור משולב של התעשייה בהכנסה , ימי עבודה ורווח של כל קיבוץ . עמדת הקבוצה נקבעה על פי ציונה המשוקלל . ערך 2 לכל אירוע שדווח בו על תמיכה , 1 בעבור אדישות , ו 0 לאירוע שצוינה בו התנגדות . מכאן שהציון יכול לנוע מ 0 בקצה של ההתנגדות לשינוי עד 2 בקצה של התמיכה בשינויים . כדי להמחיש את השפעת התיעוש לא רק על העובדים אלא גם על האווי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב