הצעות השינוי

אוסף השינויים שהוצעו בקיבוצים בתחילת שנות התשעים נראה היה אז רבגוני ביותר וחסר כל סדר . כדי לאתר מגמה או מגמות ברורות יותר סקרתי את מצב הצעות השינוי בכל קיבוצי המדגם . זאת בהנחה שבזיהוי סוגים של שינויים המלווים זה את זה עד למגמות מובחנות בעלות עולם תוכן משותף אפשר יהיה לאתר את העדפתם של סוגי קיבוצים או של קטגוריות של חברים בקיבוצים . ההשערה הראשונה היתה שכל קטגוריה חברתית — של טכנוקרטים ושל לא טכנוקרטים תעדיף מגמות שינוי מובחנות , בהתאם לאינטרסים שלה . האינטרסים של הטכנוקרטים מוקדו בתחום חופש הניהול של המערכות המשותפות , בעיקר הכלכליות , ובהכנסתם של תגמולים כספיים . והאינטרס של האחרים , שהם רוב הציבור , יהיה בהרחבת האוטונומיה האישית . ההשערה השנייה היתה שבשתי הקבוצות ייעשה מאמץ להרחיב את אפשרויות הבחירה האישיות בשימוש או בניצול הסביבה החיצונית . ומכאן שיתפתחו לפחות שלוש מגמות : מגמה המעצימה את הטכנוקרטים בניהול — בעידודם שלהם ; מגמה המגבירה את החופש והאחריות של הפרטים מול הכלל — בעידוד חברי הקיבוץ ; ומגמה המגבירה את יחסי הגומלין בין הקיבוץ לסביבתו , בעידודם של הטכנוקרטים ושל הלא טכנוק...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב