השערות המחקר

את ההשערות האופרטיביות של המחקר אפשר לנסח כך : א . ההכרה שיש אינטרסים מובדלים לטכנוקרטים מצד אחד וללא טכנוקרטים מצד אחר מובילה להשערה שבתוך תהליך השינוי בקיבוץ יש כמה מגמות שונות , שהן תוצאה של מאמץ מובחן — של הטכנוקרטים ושל הלא טכנוקרטים — בהתאם לאינטרס של כל אחת משתי הקטגוריות החברתיות . ב . הטענה על קיומה של אליטה בעלת אפיונים ודפוסי פעולה טכנוקרטיים מחייבת לשער שחברי קיבוץ שהוגדרו טכנוקרטים פועלים בתור קטגוריה מובחנת . כלומר קטגוריה זו מתנהגת וחושבת אחרת מציבור לא טכנוקרטי או מאליטות אחרות , ובכלל זה גם בקבלת החלטות ציבוריות על שינויים בקיבוץ . הציפייה של המחקר מאליטה זו היא למלא תפקיד חשוב בתהליך השינוי . יש לשער שאליטה זו תיזום ותעודד הצעות חדשניות בהקשר הקיבוצי , שישפיעו על עקרונות המבנה הניהולי , השוויוני והדמוקרטי הייחודי של הקיבוץ הקלסי . חידושים אלה יכללו הפקעת סמכותם של מוסדות דיון והכרעה ציבוריים בתחומים של ניהול כלכלי ומקצועי ; הארגון ייעשה הייררכי ; יפותחו מערכות עסקיות תכליתיות ; יופרד ניהול תת יחידות מהסמכות הקהילתית ; יוסרו המגבלות האידאולוגיות והחברתיות הפוגמות בניה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב