הקיבוץ במחצית שנות השמונים

במחצית השנייה של שנות השמונים השתנתה במהירות תחושת היציבות ואף הצמיחה שחשו חברי הקיבוץ . בתחילה היה זה עקב פרסומם של גירעונות כבדים ביותר שצברו קיבוצים רבים , התנועות הגדולות והתאגידים הארציים והאזוריים של הקיבוצים — חובות שנאמדו בכשבעה מיליארד ש"ח . את התדהמה שאחזה בחברי הקיבוץ יש להבין על רקע תחושת הכוח וההצהרות שליוו את הקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת בתחילת שנות השמונים . התווספו לאלה עובדת הרחבת מפעלים תעשייתיים , בניית בתים ופיתוח נמרץ של הארגונים האזוריים במישור הכלכלי והפיננסי . אפשר להמחיש תחושה זו בתיאורו של ובר , 1992 ) עמ' : ( 9 ביולי 1985 התקיימה הוועידה הראשונה של התק"ם . בתנועה הקיבוצית שררה עדיין אופוריה ותחושת כוח אדירה ... המשימות שהוצבו היו יומרניות.- בניית הקיבוץ האזורי , מעבר לתשתיות עתירות ידע , קליטת 30 , 000 חברים בעשור הקרוב , הקמת שלושים יישובים ועוד . חצי שנה לאחר ועידה זו התקיימה ועידת הקיבוץ הארצי ... בוועידה זו שררו אווירת חג , תחושת כוח וליכוד תנועתי . המשבר הפתיע גם את הקהילה המדעית . עד אז כתבו רוב החוקרים על תהליכי שינוי והבחינו במתחים בחברה הקיבוצית , אך...  אל הספר