בין כל המפעלים לעזרה הדדית של הסתדרות העובדים הוקם גם "המשביר המרכזי . " "המשביר " נועד לדאוג להספקת כל הצרכים של העובדים בעיר , במושבות , במושבים ובהתיישבות בכלל . למחירי המכירה נתוסף אחת ו 23 מסוים שאיפשר צבירת הון על-ידי "המשביר . " כבר 1929-ב התעורר ויכוח על השאלה , איך ואצל מי לקנות את כל המצרכים . טבנקין עורר אז ספקות אם כדאי להתחייב בקנייה דווקא ב " המשביר . " והיה מי שהעיר , שצריך לקנות ממקור ראשון : שמן מ " שמן , " קמח מ " הטחנות הגדולות " וכוי . " הוחלט על פגישת האקונומים של ארבע פלוגות יהודה , לשם הקמת ארגון 232 קנייה משותף . " הפעילות המסחרית העצמאית צמחה במשך השנים באופן טבעי והגיוני , גם כתוצאה מפעילות ההדרכה והייעוץ של הוועדות המקצועיות שפעלו בתחומי החיים הרבים של הקיבוצים . כך נוצרה ההתארגנות של מחסנאיות הבגדים , שפעלה לקנייה משותפת ומרוכזת , ומאוחר יותר גם הביאה להקמת "המחסן המשותף , " בריכוזה של שרה פייפל ( יגור . ( אחרי נסיונות ראשונים אושרה בישיבת המזכירות המורחבת , \ 15 . 5 . 1938-ב הצעה לעבור לריכוז הקניות ויצירת קשרים מסחריים עם היצרנים עצמם . בנוסף ליתרון הכלכלי...
אל הספר