במתכונת סידור התפילה חלו תמורות חשובות מאוד על סף העת החדשה . הסיבה הראשונה לכך היו הגירושים והנדודים של היהודים , שבהם אבדו כתבי היד והספרים , ובני קהילות שונות נאלצו להצטרף יחד למניין אחד , ובמרוצת הזמן נעשתה התפילה אחידה יותר ויותר . המצאת הדפוס נתנה את אותותיה על מתכונת סידור התפילה לא פחות מפירוק הקהילות . מובן מאליו שסידורי התפילה נמנו בין מוצרי הדפוס הראשונים בלשון העברית . כתוצאה מן הדפוס נעשתה המסורת מהימנה ובטוחה יותר . סידור התפילה נעשה מצרך עממי לעומת כתבי היד היקרים שהיו בבעלות מעטים . ברם , מעתה המדפיס קבע מה לכלול בסידור התפילה ומה להשמיט ממנו . מדפיסים אלה , לרוב לא היו תלמידי חכמים ולא טרחו למצוא טקסטים מתוקנים ככל האפשר כדי להדפיס על פיהם . החיפוש באוצר כתבי היד היה מייקר את ההוצאה . כדי להגדיל את התפוצה שאפו המדפיסים לבטל ככל האפשר את המנהגים השונים של קהילות בודדות ואזורים קטנים . מעניין שההבדלים בין הקהילות נשתמרו בפיוטים לחגים , לשמחות ולקינות , יותר מאשר בסידורי התפילה לשבת ולחול . תוצאה שלילית נוספת של הדפוס היתה החרפת הצנזורה הכנסייתית . כל הגורמים הללו הביאו ל...
אל הספר