עם סגירת המחלקות לתכנון הקיבוצי , התחיל א . ב . תכנון , כיורש , לעסוק ninnKnra של קיבוצים לשינויים שחלו בשטח : להפרטת השירותים , ששינתה את מהותו של חדר האוכל והמטבח המשותף ואשר במרוצת השנים , מרביתם נסגרו ; לבתי ילדים שהפכו למעונות יום המשרתים גם ילדי חוץ כענפים מחוללי הכנסה , למבני בית הספר שהתרוקן עם העברת הילדים לבתי ספר אזוריים וכוי . הנושא העיקרי שעלה על סדר היום היה הישרדותם הכלכלית של קיבוצים קטנים וחלשים , נושא שכלל גם קיבוצים ותיקים יותר , שבהם אמצעי הייצור אכזבו , בנים עזבו , הוותיקים נפטרו ומה שנשאר נעשה לבר קיימא מפוקפק . היה זה קיבוץ לוטם , בעל אוכלוסייה של פחות מ 20 משפחות , שהעלה , לראשונה , בשנות ה 90 המוקדמות , הצעה להמיר את שטחי הקיבוץ לבניית "שכונה " פתוחה לאנשי חוץ שרוצים , כתושבים , לבנות את ביתם כטבע וליהנות משירותי חינוך "קיבוציים" ומשאר היתרונות שכרוכים בשיטה הקיבוצית . ההצעה עוררה סערה בתנועה : היו פעילים שתבעו שעדיף ל"סגור" את הקיבוץ מאשר לשנותו , בסוף התהליך , ל"ישוב קהילתי . " לעומת זאת , תמכה הסוכנות ברעיון וכך גם מנהל מקרקעי ישראל , אשר ראה בהרחבה מסוג ז...
אל הספר