מקובל לראות בשנת 1844 את תחילתה של הקואופרציה בעידן המודרני . באותה שנה , התארגנה קבוצה של 28 פועלי טקסטיל ברוצ'דייל - עיירה קטנה ליד מנצ'סטר , אנגליה - והקימה צרכנייה כשלב ראשון לקראת כינונו של "סדר עולמי חדש הבנוי על עזרה הדדית , שוויון חברתי ואחווה . " ההתחלה הייתה פרוזאית מאוד : ה"חלוצים , " כפי שמקובל לקרוא למייסדים , מכרו ארבעה מוצרים בלבד , מה שמעיד על מצבם הכלכלי : קמח , שמן , סוכר ונרות . לעוני התלוותה משמעת ברזל בקיום כללי הניהול היומיומי של החנות : הצטרפות חופשית ; מכירה במזומנים בלבד ; החלטות על-פי הכלל "אדם אחד-קול אחד ; " ריבית מוגבלת על הון המניות שכל חבר השקיע באגודה ו תשלום דיווידנד שנתי לכל חבר-קונה בהתאם לסך-כול הקניות שלו ; הקצאת סכומים לקרן מיוחדת לחינוך לערכי השיתוף ; במקרה של פירוק , מה שנשאר מנכסי האגודה אינו מתחלק בין החברים אלא מיועד לארגון אחר ללא מטרת רווח . לצורך דיוננו נשתמש במונח "שיתוף" במשמעות הלועזית הקואופרטיבית , המציינת שילוב של התארגנות חברתית ויוזמה כלכלית . המילים "אגודה שיתופית" ו"קואופרטיב" ישמשו כשמות נרדפים . מספר תופעות יוצאות דופן התלוו למא...
אל הספר