ישיבה מס' 10: קיבוצים חדלי פירעון ונושא ההרחבה הקהילתית

נתן טל אומר כי חלק מן הרציונל של הקמת הוועדה היה כתשובת נגד להצעת החוק של אברהם פורז שעסקה בבסיס ההסכמה הדרוש לקבלת שינויים בקיבוץ ובשינוי בסיס ההסכמה ל . 51 % בעקבות פניית המחלקות המשפטיות ומזכירי התנועות לאברהם פורז הוסכם להניח לחוק , ושהתנועות הן אלה שיטפלו בזה . אורי זליגמן אומר כי הוועדה צריכה לתת גיבוי לכך שהרוב הדרוש יהיה הרוב שקבוע בתקנון ולא רוב גבוה יותר . גל פותח בהצגת הנושא של קיבוצים חדלי פירעון ואומר כי במחצית שנות השמונים חל שינוי דרמתי בתנועה ההתיישבותית , ורוב המערכות הכלכליות המשותפות בתוך התנועות ובין התנועות פשטו את הרגל . אמנם גם בעבר היו משברים כלכליים , אך לא חמורים כמו המשבר הזה , ואז , שלא כמו עכשיו , סייעה הממשלה למנוע את פשיטת הרגל . התברר שהערבות ההדדית בין הקיבוצים ובין חברי המושבים היתה לצורך קבלת הלוואות ולא למשמעות של המילה 'ערבות . ' הבנקים נוכחו לדעת שהממשלה כבר אינה מוכנה לעמוד מאחורי ההלוואות כפי שעשתה בעבר . עד אז לא הפנימו בתנועה ההתיישבותית והקיבוצית שקיבוץ יכול להגיע לפשיטת רגל של קהילה שלמה על אנשיה ורכושה המשותף , בשונה מפירמה בעיר למשל . במצב...  אל הספר
מוסד ביאליק

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית