התקשורת הכתובה, הארצית והקיבוצית, והאונס בקיבוץ שומרת - חקר מקרה

סוציולוגים העוסקים בנקודת המפגש שבין התיאוריה העוסקת בסטייה לבין התקשורת טוענים כי התקשורת המציגה את הסטייה עושה שימוש בדרמטיזציה , מתייחסת לסטייה בגישה סטריאוטיפית ומנתקת אותה מהקשרה . ( Bennet , 1982 ) כהן ( Cohen , 1973 ) טוען כי אין להתייחס לאמצעי התקשורת כאל משתנה מבודד שהשפעתו ניתנת לכימות , אלא יש לעסוק בתהליך חברתי רחב יותר שבו יש השפעה הדדית בין תפיסת המציאות כפי שבאה לידי ביטוי באמצעי התקשורת , ובין תפיסת המציאות של גורמים חברתיים אחרים . הול ( Hall ct al ., 1978 ) המרחיב את טענתו של כהן , גורס כי פאניקה מוסרית ממלאת תפקיד מרכזי ביצירת תודעה ציבורית של משבר בחוק ובסדר של תרבות מסוימת , שמטרתה לגייס תמיכה בנורמות ובכללים המיוצגים על-ידי בעלי הכוח בחברה . בפרק זה אנו מניחים כי מאפייניו של העיסוק התקשורתי בהתנהגות הפלילית בקיבוץ מייצגים את המאבק התרבותי הקייס בסופה של המאה 20-ה בין הקיבוץ לחברה הישראלית . מכאן ניתן לשער כי העיתונות הקיבוצית , המעוניינת להימנע מהאשמה פוטנציאלית , תתמקד בהסברים נקודתיים לעבריינות ותייחס את האונס למאפיינים ייחודיים של הנערים או הקורבן , ואילו העיתו...  אל הספר