המונח "קהילה סגורה" כהגדרתו במבוא מתייחס לממד המבני תרבותי של אותה הקהילה . הקיבוץ פועל כקהילה סגורה המובחנת מסביבתה באמצעות גבולות פיזיים , חברתיים ותרבותיים . לקהילה החיה בקיבוץ יש מערכת נפרדת ושונה של הגדרות נורמטיביותחברתיות מאלו הפועלות בחברה הכללית . החיים בקהילה הקיבוצית מאופיינים במערכת קודים פנימית המוכרת רק לחברי הקהילה , וכוללת מנגנוני שפיטה פנימיים ומגע מבוקר עם החברה הכללית הסובבת אותה . הקהילה הקיבוצית הגדירה עצמה במשך שנים כקהילה שוויונית ושיתופית הרואה את מטרותיה כמיועדות למען הכלל , וחלוקת המשאבים הרגשיים שבה מותנית בעשייה למען הכלל ולא למען הפרט . כקהילה ראשונית סגורה מפעיל הקיבוץ מנגנוני פיקוח לא פורמאליים , אבל רבי עוצמה , ליצירת מחויבות וסולידריות פנימית גבוהה למערכת הנורמות והערכים הקיבוציים ( שפר ושפירא , . ( 1992 המבנה המיוחד של הקיבוץ , המקיף באותם גבולות פיזיים את מקום העבודה , הבילוי והמגורים של רוב החברים , מוליך לכך שתלותו של החבר בקהילה שבתוכה הוא חי תתפרס על תחומי חיים רבים ומגוונים . תלות זאת מחזקת מאוד את יעילותן של שיטות הפיקוח הלא פורמאליות אשר נועדו ...
אל הספר